כל שנה אנו עומדים לזכרם של שישה מליון שנספו בשואה, בל נשכח שמאחורי הניספים הללו יש משפחות שנולדו לתוך הרגש
והכאב שהעבירו להם הניצולים מהתופת ואת כל התיסכולים שלהם שאבו ילדיהם מהם, הצלקות שישנם היום בנפשם , לפעמים
מעבירים אותם על דעתם, יש שהולכים על קצות האצבעות בביתם, אסור להזכיר מילה פה ושם, לדעת מתי העצב זועק מתוך
עיניהם ולומר את המילה הנכונה במקום.
היום הסיפורים על השואה והזוועות שעברו באים מהילדים ששמעו זאת שנה אחר שנה והפנימו ולא ידעו איך להגיב כדי לדכא
את הכאב של הוריהם ומשפחתם. כך שאנו צריכים לתת שימת לב גם לדור השני של ניצולי השואה.
;){kind=link}